הפרשת חלה 

הפרשת חלה מצווה מן התורה להפריש חלה מן העיסה וליתנה לכהן שנאמר "ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה" בזמן בית המקדש שהיה נוהג דיני טומאה וטהרה היו נותנים לכוהנים את החלה והיו אוכלים אותה בטהרה. כיום שאין נוהגים דיני טומאה וטהרה וכל הכוהנים טמאים אין אוכלים את החלה אלה שורפים אותה. מצוות הפרשת חלה בארץ ישראל הינה מדאורייתא ואילו מחו"ל הינה מדרבנן.

מדיני מצוות הפרשת חלה:

חיוב הפרשת חלה הינו רק בעיסה שנילושה בקמח של אחד מחמשת מיני דגן שהם: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. שנאמר: "באוכלכם מלחם הארץ" - ואין קרוי רוי לחם, אלא הנעשה מחמשת מינים אלו.

אין העיסה חייבת בהפרשת חלה אלא אם כן משקלה לפחות 1560 ק"ג, ומשיעור זה ואילך יש לעשות הפרשת חלה עם ברכה. אישה שעושה עיסה בביתה על מנת לחלק אותה בעודה בצק ואין בכל אחד מהחלקים שיעור הראוי להפרשת חלה - פטורה מהפרשה. ואם כונתה לחלק רק לאחר שהבצק נאפה חייבת בהפרשת חלה. ואילו אישה הצריכה כמות גדולה של דברי מאפה יכולה לחלק את העיסה לעיסות קטנות כדי להיפטר מהפרשת חלה ואינה חיבת להתאמץ לעשות כשיעור הפרשת חלה אם אינה צריכה.

 זמן ההפרשה לאחר גמר הלישה וקודם האפייה. אישה ששכחה להפריש לפני האפייה תפריש לאחר האפייה שנאמר:  "והיה באכלכם מלחם הארץ". הפרשת חלה מוטלת על בעל העיסה ואין רשות לאדם אחר להפריש חלה אלא בעל הבית יכול למנות שליח עבורו. חכמים הטילו את מצות הפרשת חלה על האישה. אין לתת לילדים קטנים להפריש עד שיגיעו לגיל מצוות ובדיעבד אם הפרישו מגיל שתיים עשרה ומעלה מועילה ההפרשה פחות מזה צריך לחזור ולהפריש.

יש להקפיד שהפרשה תהיה מן המוקף דהינו קרוב וסמוך של החלה המופרשת עם שאר העיסה ואם העיסות מונחות בכלים נפרדים צריך לקרב את הכלים זה לזה.

יש שנהוגים לתת צדקה לפני הפרשת חלה.

זמן ההפרשה: נהגו הנשים להקפיד לעשות עיסה בשיעור החייב בהפרשת חלה בערבי שבתות וחגים ויש לנשים להקפיד על זה גם היום שמצוותה מרובה ושכרה מרובה בעולם הבא ובעולם הזה. שהרי ידועה שאחד מסגולות הפרשת חלה זה לפרנסה טובה וכן לזיווגים הגונים, וכן מצווה זו מגנה על האישה בעת לידתה.

קודם  ההפרשה תברך:  "ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה" את ברכת הפרשת חלה, אפשר לברך בין בישיבה ובין בעמידה. אחר הברכה תיטול האישה כמות כל שהיא מהעיסה ותאמר הרי זו חלה ולאחר מכן תיטול את החלק המופרש ותשרוף אותו באש או על הגז ואם אין אפשרות מכל סיבה שהיא לשרוף את החלה תעטוף את החלה בנייר ותניחנה באשפה.

ויש שנהגו לאחר הפרשת חלה, לומר פרק ל"ד בתהילים: "לדוד אליך ה נפשי אשא"